בעשור האחרון, אנו מתמודדים עם התמכרויות והתנהגויות כפייתיות שלא היו בעבר. מערכת החינוך נאלצת להתמודד עם התופעות של: התמכרות למסכים, להימורים, לקניות ובזבוזים. וזאת בנוסף לאלכוהול וסמים.

בבסיס כל ההתמכרויות יושב הצורך לשייכות, להיות אין, להיות בחברה המקובלים. ולעתים בני נוער לא יודעים לעשות הבדלה בין הצורך לבין הדרך להשגת המטרה. ההתמודדות עם לחצי הגיל הן עצומות: הישגים לימודיים, מיניות וזהות מינית, דימוי עצמי, מקובלות חברתית, יחסים בבית, עצמאות, דרישות.   המעמד והערך העצמי של המתבגר היום, נמדדים הרבה ביחס למעמד הכלכלי שלו. מותגים, יכולת לצאת לבילויים, כסף זה כח! וכאשר המעמד הסוציואקונומי אינו מאפשר המתבגר יחפש דרכים להשגת הכסף, חלק ילך לעבוד בחופשים ויחסוך ויהנה מהכסף הזה. וחלק יבחר בדרך הקלה – כסף קל – הימורים, מכירת סמים.

ההיבט השני הוא הדימוי העצמי והרצון לבלוט, להיות בשדה החברתי. דבר העלול לבלבל ולהוביל להתמכרות לחומרים נרקוטיים: סמים, אלכוהול, הנותנים תחושה של כיף והנאה אך לאורך זמן ובמינונים גבוהים מסכנים את חיי המתבגר ומובילים להרס ואובדן.  הבריחה לעולם ההתמכרות נובעת מכך שלמתבגר היום אין את הכלים להתמודד עם לחצי החיים. ובמידה והוא אינו משתף את ההורים, והמורים בקשיים הללו, ואינו פונה לעזרה. הוא בדרגת סיכון לחפש את התשובה במחוזות, בהם ירגיש טוב לכאורה, אך יכנס למעגל קסמים, ממנו קשה לצאת.