top of page

הקשר בין חסך אימהי להתמכרות לקניות

3 בנוב׳
זמן קריאה 7 דקות

הקשר הראשוני בין אם לבתה מעצב את תחושת הערך העצמי, את הדימוי הגופני ואת היכולת לוויסות רגשי. כאשר מתקיים חסך רגשי מוקדם, ביקורת מחמירה או היעדר אישור וחום, נוצר בור רגשי עמוק המוביל לא פעם להתנהגויות פיצוי כפייתיות, ובראשן התמכרות לקניות ורכישת מוצרים כאמצעי להשגת אהבה, ביטחון ונראות. מאמר זה מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד לגברים ולנשים כאחד.

אם ביקורתית ובת צעירה שמרגישה אי נוחות
הקשר הראשוני עם האם מעצב את תפיסת הערך והביטחון הרגשי לאורך כל החיים

מערכת היחסים בין אימהות ובנות היא אולי התשתית המשמעותית ביותר להתפתחות הנפשית שלנו. דרך המבט של האם, המגע שלה והאופן שבו היא מקבלת או דוחה אותנו, אנחנו לומדות מי אנחנו והאם מגיע לנו להיות אהובות בעולם. כאשר המבט הזה טעון בציפיות בלתי אפשריות, בריחוק או בביקורת קשה, הדרך להפרעות התנהגות שונות - ובהן בולמוסי קניות והתמכרויות התנהגותיות - הופכת לקצרה במיוחד.

מבט פסיכולוגי היסטורי: פרויד, ויניקוט ושורשי הקשר בין אם לבתה

הקשר המוקדם בין אם לבתה נחשב בפסיכואנליזה לאחת התשתיות הרגשיות הסבוכות ביותר של הנפש. פרויד, ויניקוט ואדלר, כל אחד מזווית אחרת, ראו בו את המקום שבו נבנים לראשונה הדימוי העצמי, תחושת הביטחון והשאלה אם יש לנו מקום בעולם.

זיגמונד פרויד, במאמריו המאוחרים על המיניות הנשית, הצביע על עוצמת ההיקשרות המוקדמת של הבת לאם, היקשרות שקודמת לכל קשר אחר בחייה. לדבריו, ההיפרדות מהאם מורכבת אצל הבת הרבה יותר מאשר אצל הבן, ולא פעם היא מלווה בעוינות ובהאשמה של האם על מה שלא נתנה. בקליניקה אפשר לראות שכאשר תהליך זה אינו מקבל מענה מכיל, הוא עלול להתבטא בחרדות ובחיפוש אישורים מתמיד מהסביבה.

דונלד ויניקוט הדגיש את חשיבות 'האם הטובה דיה' (Good Enough Mother): לא אם מושלמת, אלא אם שמסוגלת להעניק החזקה רגשית (holding), להיות קשובה לצורכי התינוקת ולאפשר לה לחוות תסכול הדרגתי בסביבה בטוחה. במאמרו על תפקיד המראה של האם תיאר ויניקוט את פני האם כראי הראשון של התינוקת: כשהיא מביטה באם, היא אמורה לראות שם את עצמה. אבל כשהאם שקועה במצב רוחה, למשל בדיכאון, פניה משקפים את עולמה שלה ולא את התינוקת, והתינוקת מתקשה למצוא בהם את עצמה.

ויניקוט תיאר גם מה קורה לילדה שהסביבה אינה מתאימה את עצמה אליה: היא זו שמתאימה את עצמה לסביבה. כך נבנה מה שכינה 'עצמי כוזב' (False Self), עצמי מרצה, צייתן ו'טוב', שנועד לשמור על הקשר במחיר ויתור על הרגשות והרצונות האמיתיים. כשהאם מגיבה בריחוק, בהזנחה או בתביעה מוגזמת, הבת גדלה עם תחושת ריקנות עמוקה וחוסר יכולת להרגיע את עצמה.

אדלר: שייכות, רגשי נחיתות והמשפחה

אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, הציב במרכז את הצורך בשייכות: הצורך של כל אדם להרגיש שיש לו מקום משמעותי במשפחה ובקהילה. לפי אדלר, מבנה המשפחה, היחסים בין ההורים ומקומה של הילדה בין אחיה מעצבים את הדרך שבה היא מבינה את עצמה ואת העולם, ואת התשובה הפנימית לשאלה 'מה עליי לעשות כדי שיהיה לי מקום'.

ילדה שאינה זוכה לעידוד ולתחושת שייכות מפתחת רגשי נחיתות, ואדלר תיאר כיצד אדם מנסה לפצות על תחושה כזו. כשהפיצוי אינו בא מתוך מימוש אמיתי של כוחותיה, הוא עלול להפוך לדפוס שחוזר על עצמו: ריצוי, השקעה מוגזמת בנראות, או ניסיון 'לקנות' מקום ואהבה דרך נתינה חומרית. בגישה האדלריאנית, הדרך החוצה עוברת דרך עידוד, חיזוק תחושת הערך והשייכות, והבנה מחודשת של המסקנות שהילדה הסיקה על עצמה בתוך הבית.

כשהאם מקנאה בבתה

אחד הנושאים הכואבים בקשר בין אם לבתה, שעליו כמעט לא מדברים, הוא הקנאה. מלאני קליין, בספרה 'קנאה והכרת תודה', תיארה את הקנאה כרגש בסיסי ועוצמתי בנפש, ובספרות הפסיכואנליטית נכתב גם על קנאה של אם בבתה: בצעירותה, ביופייה ובאפשרויות הפתוחות בפניה. האגדה על שלגייה, שבה המלכה אינה מסוגלת לשאת את יופייה של הנערה המתבגרת, וזכתה לפרשנות פסיכואנליטית מפורסמת של ברונו בטלהיים, ממחישה עד כמה הנושא מוכר.

קנאה כזו עלולה להתעורר במיוחד אצל אם שלא מימשה את עצמה, שחלומותיה נדחקו הצידה ושאינה מרגישה נראית. כשהבת יפה ומושכת תשומת לב, הקנאה עלולה להתבטא בביקורת, בהקטנה ובמילים פוגעות. הבת, שאינה מבינה מאין זה בא, מפנימה את המילים כאמת על עצמה.

פרפקציוניזם, נראות וביקורת משפילה: המלכודת של לרצות את האם

ביקורת אימהית חריפה המכוונת למראה וללבוש מטמיעה בבת תפיסה נוקשה שהערך שלה תלוי אך ורק בנראות חיצונית. במצבים אלו, הבת מפתחת פרפקציוניזם משתק ואובססיה בלתי פוסקת להופעה מושלמת, בניסיון נואש לרצות את האם, להימנע מהשפלה ולזכות ברגעי חסד ספורים של קבלה והכרה.

ישנם מקרים של אימהות שהנראות היא הדבר הכי חשוב להן, ואז הן כל השנים מבקרות את הבת על איך שהיא נראית, על האופן שבו היא מתלבשת, ומטיחות בה שהיא חייבת להיראות טוב יותר או לשנות את המראה שלה לחלוטין. מילים אלו אינן נשארות בחלל האוויר; הן נחרטות בדימוי העצמי של הילדה.

כתוצאה מכך, הבת הופכת להיות אובססיבית בנושא של נראות כדי למצוא חן בעיני האם. הביקורת החריפה, שלעיתים מגיעה לכדי השפלה והורדה ישירה בערך העצמי, יוצרת אמונות יסוד מגבילות כמו 'אני לא חכמה' או 'אני לא מספיק טובה כפי שאני'. כדי לא לחשוף את הפגיעות הפנימית, הבת בונה מעטה חיצוני מוקפד, שבו כל בגד, נעל או אביזר משמשים כשריון הגנה מפני הביקורת המשפילה.

אישה יפה מול המראה רואה את עצמה מכוערת, כפי שלמדה בילדותה
לפעמים המראה משקפת את המילים ששמענו בילדות, ולא את מה שבאמת עומד מולנו

לקנות אהבה בחנויות: הקשר בין חסך אימהי להתמכרות לקניות

חסך רגשי מוקדם וחוסר באישור אימהי מתורגמים פעמים רבות למנגנון פיצוי של קניות כפייתיות ואכילה רגשית. חפצים חדשים, בגדים ותכשיטים נוצצים נרכשים בניסיון להשקיט בדידות פנימית, להזין רעב רגשי מוקדם ולהשיג אהבה והערכה דרך חלוקת מתנות לאחרים.

כאשר ילדה גדלה ללא מגע רך, ללא חיבוק וללא מילות עידוד, הנפש מחפשת תחליפים מוחשיים שימלאו את החלל שנפער. בבגרות, המנגנון הזה לובש צורה של מסעות קניות בלתי נשלטים. רכישת בגדים, מוצרי טיפוח ותכשיטים הופכת לאמצעי מהיר לייצור תחושת חיות ושליטה רגעית. פעמים רבות מתווסף לכך גם דחף לרכוש מתנות רבות לחברים ולסביבה, מתוך אמונה לא מודעת שרק דרך נתינה חומרית אפשר לקבל יחס אוהב.

במקרים שבהם נחוותה הרעבה רגשית ואף פיזית בילדות, היציאה לעצמאות מלווה לא פעם בבולמוסים כפולים: קנייה מופרזת של אוכל לצד בולמוסי קניות של פריטי אופנה. רכישת החפצים יוצרת אשליה זמנית של שובע ומלאות, אך זו מתפוגגת במהירות ומשאירה אחריה רגשות אשם, מצוקה כלכלית וריקנות גדולה אף יותר. ההבנה של שורשי המצוקה מצריכה עבודה של חיבור לילד הפנימי כדי לפגוש את הכאב המקורי ללא צורך במסכי עשן חומריים. על הדרך הטיפולית לשחרור מהתמכרות לקניות אפשר לקרוא בדף גמילה מהתמכרות לקניות.

מקרה מהקליניקה: מ'אני טיפשה ומכוערת' לגילוי האם המיטיבה

אל הקליניקה הגיעה אישה כבת 50, שגדלה בבית חרדי נוקשה, במשפחה של כשבעה אחים ואחיות. אמה סבלה מדיכאון אחרי לידתה, דיכאון שמעולם לא טופל. היא לא מימשה את עצמה כאישה: חלמה להיות זמרת, אך בעולם שבו חיה החלום הזה לא היה אפשרי, וחייה הצטמצמו לגידול הילדים. האב החזיק בכסף וניהל את הבית, והאם, שהזניחה את עצמה, הלכה ונעלמה בתוך התפקיד.

הבת, לעומתה, הייתה ילדה יפה במיוחד. הסביבה התפעלה מיופייה, וייתכן שבלב האם התעוררה קנאה שלא ניתנו לה מילים. לאורך כל שנות ילדותה שמעה מאמה שהיא טיפשה ומכוערת. האם מעולם לא אמרה לה שהיא אוהבת אותה ומעולם לא חיבקה אותה, ולעיתים אף התנכלה לה והרעיבה אותה. היא גדלה בתחושה של ילדה נטושה, לא אהובה ולא רצויה. בבית הייתה ילדה טובה, צייתנית ולא מרדנית, שעשתה כל מה שביקשו ממנה כדי לזכות במעט חיבה. כשקיבלה מחזור בגיל 12, האם פשוט שלחה אותה לחדרה, בלי להסביר לה דבר על מה שקורה בגופה.

גם כשבגרה, בכל פעם שעמדה מול המראה ראתה אישה מכוערת. אחרים ראו אישה יפה, אבל היא ראתה את מה שאמה אמרה לה כל השנים. המשפט שליווה אותה בתחילת הטיפול היה 'אני טיפשה, אני בן אדם טיפש, אני לא יודעת כלום'. למרות המשפט הזה, היא סיימה לימודים מקצועיים, פיתחה קריירה מצליחה ועבדה שנים רבות בתחומה. ברגע שהחלה להרוויח ולהיות עצמאית, פיתחה התמכרות לקניות: בגדים יפים, כדי שיחמיאו לה על הבגדים ולא על מראה שהייתה משוכנעת שהוא מכוער, תכשיטים, ומתנות לחברים כדי שיאהבו אותה. לצד זאת פיתחה התמכרות לאוכל, כפיצוי על הרעב מילדותה.

למרות ההצלחה המקצועית, היא התקשתה ביצירת קשרים משמעותיים עם בני זוג. כשנישאה ונולדו לה ילדים, חוותה קושי עמוק לחבק אותם ולאהוב אותם במגע. הדרך היחידה שבה ידעה לבטא אהבה הייתה לקנות להם שפע של דברים ובגדים. נקודת המפנה הגיעה כאשר אחת מבנותיה, סביב גיל 20, פנתה אליה ואמרה: 'אמא, די לקנות לנו דברים, אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים שתחבקי אותנו'.

דברי הבת חוללו זעזוע עמוק. נדרשו לנו כמה שנים בטיפול כדי שהיא תוכל לשחרר את החיפוש החיצוני אחר האם שלא הייתה לה, ולמצוא בתוכה את האם המיטיבה. בתהליך הדרגתי היא הפכה לאם מיטיבה יותר לילדיה, ולמדה להעניק להם נוכחות וזמן במקום תחליפים כספיים.

חיבוק חם בין אם לבתה ושחרור מדפוסים של פיצוי חומרי
ללמוד להעניק נוכחות, זמן ומגע אוהב במקום חפצים ומתנות

שחרור העבר וצמיחה: ללמוד להעניק נוכחות במקום כסף

ריפוי דפוסים בין-דוריים מתאפשר כאשר לומדים להעניק נוכחות וזמן במקום תחליפים חומריים. תהליך ההחלמה דורש השלמה עם מוגבלותה של האם, הכרה במשאבים שכן הוענקו בעבר, ושחרור הציפייה לקבל ממנה בדיעבד את מה שלא יכלה לתת.

כמעט בכל אדם קיימים יחסים מורכבים עם ההורים. האתגר המרכזי בהתבגרות הרגשית הוא ללמוד לשחרר את המקום הזה, להכיר בכך שמה שקרה שייך לעבר, ולהביט במציאות בעיניים מפוכחות. בשלבים מתקדמים יותר של ההתפתחות והטיפול, ניתן להגיע למקום שבו אנו מסוגלות לומר: 'זה מה שכן קיבלתי, האמא הזו לימדה אותי דברים מסוימים, ובזכות ההתמודדות הזו הגעתי למי שאני'.

שחרור כזה מלווה בעבודה פנימית על סליחה וקבלה עצמית, המאפשרת להפסיק להעניש את הגוף ואת חשבון הבנק על חסכי העבר. כאשר מפסיקים לפצות על חוסר האהבה דרך כרטיס האשראי, מתפנה מקום אמיתי לטובת שיפור וחיזוק מערכות היחסים עם הקרובים לנו. המעבר מתקשורת חומרית של קניות ומתנות לתקשורת מקרבת של הקשבה, מגע חם ושהייה משותפת, הוא הבסיס לקטיעת השרשרת הטראומטית ולהורות מטיבה ומודעת.

שאלות נפוצות

כיצד ביקורת אימהית בילדות גורמת להתמכרות לקניות בבגרות?

ביקורת אימהית מתמדת פוגעת בדימוי העצמי ומייצרת תחושת נחיתות עמוקה. בבגרות, קניות כפייתיות משמשות כמנגנון הרגעה ופיצוי מהיר, שמטרתו להעלות את הערך העצמי, לשפר את הנראות החיצונית ולהשקיט את הכאב הרגשי.

מדוע קשה כל כך להשתחרר מהצורך בנראות מושלמת מול האם?

כאשר אם מתנה את אהבתה בהופעה חיצונית מוקפדת, הבת מפנימה שנראות היא תנאי לקיומה ולהערכתה. הצורך בריצוי הופך לחלק ממבנה האישיות, ושחרורו דורש הבנה שהערך האישי אינו תלוי במראה החיצוני או באישור אימהי.

מה משמעות המושג 'אם מיטיבה פנימית' בתהליך הטיפולי?

אם מיטיבה פנימית היא היכולת לפתח קול פנימי חומל, מקבל ומנחם המחליף את הביקורת הנוקשה שהופנמה בילדות. בתהליך הטיפולי לומדים להעניק לעצמנו את החום, ההגנה וההכלה שהיו חסרים בקשר הראשוני מול האם.

איך מפסיקים לפצות ילדים בחפצים ובגדים ומתחילים להעניק קרבה רגשית?

הצעד הראשון הוא זיהוי הדחף לקנות כתחליף למגע ולמילים חמות. במקום להביא מתנה, עוצרים, שוהים יחד, מקשיבים ומציעים חיבוק פיזי כנה, תוך הבנה שילדים זקוקים לקשר אמיתי ולנוכחות הרבה יותר ממוצרים חומריים.

הקשר עם האם מלווה אותנו לאורך כל תחנות החיים, אך משקעי העבר אינם חייבים להמשיך ולנהל את ההתנהגות הכלכלית והרגשית שלנו בהווה. כאשר מזהים את הקשר בין החסך הראשוני לבין הדחף לקנות ולרצות, נפתחת הדרך לריפוי עמוק, לפיתוח חמלה עצמית ולבניית מערכות יחסים קרובות ובריאות. המידע כאן כללי ואינו תחליף לייעוץ מקצועי המותאם למצבך.

לפרטים ושאלות מוזמנים להתקשר: 052-8477900, או 💬 לשלוח הודעה בוואטסאפ.

 
 
 

תגובות


  • whatsapp
bottom of page