אחד הדברים שהכי קשה לנו, זה לצאת מההרגלים הישנים. סימה (שם בדוי)בת 40 , רווקה הגיעה אליי לפני כשנה והתלוננה:" אני תמיד חוזרת לאותה נקודה, זה כמו לקחת איתי מזוודה לכל מערכת יחסים שאני מגיעה ,לפתוח ולהוציא את אותם חפצים ולקוות שהפעם זה יהיה שונה. לא רק שזה לא שונה זה נהייה גרוע מפעם לפעם זה כמו התמכרות, בור שחור שאני נופלת אליו כל פעם מחדש. הייאוש שלי גדל, ואיתו הרצון לוותר. וגם האכזבה שלי מעצמי, מהגברים, מהעולם, אני מרגישה קורבן של הנסיבות. האמון הולך ודועך. אני עוברת מדייט לדייט , ומבינה שהדפוס הזה לעולם לא יעזוב אותי, משהו באמונה הפנימית שלי מוביל אותי ליפול באותה מלכודת שוב ושוב."
מה עושים???
ראשית מבינים שיש פה דפוס. שישנה אמונה, תפיסת חיים שמובילה אותנו לשחזר את אותו ארוע שוב ושוב. ועד שלא נבין למה אנו עושים את זה? השיחזור ימשיך.
לכל אחד מאיתנו יש היסטוריה, ערכים שגדלנו עליהם, תפיסות עולם שפיתחנו מתוך הסתכלות על הורינו ועל העולם. איך הוא מתנהל, מה הציפיות מאיתנו, מה אנחנו מסוגלים, מה אנחנו שווים.
נחזור לסימה. לאחר תישאול, הבנו יחד כי תפיסת העולם שלה היתה מגיל צעיר: "העולם שייך לחזקים, כדי לשרוד אני צריכה להיות חזקה," אביה בגד באימה מספר פעמים מה שהביא למסקנה "שכל הגברים בוגדניים, לא ניתן לתת בהם אמון, הם לא יודעים להתחייב לאישה אחת... ואני יכולה להסתדר לבד. "
לאורך השנים סימה יצאה לעשרות דייטים ואף הצליחה לנהל מספר מערכות יחסים, אך הדבר המשותף לכולן היה: גברים שלא מתחייבים, מערכת יחסים שאין בה ביטחון, תחושה שהיא נותנת בתוך הקשר ולא מקבלת בתמורה כמעט כלום. הערך העצמי שלה היה ירוד והיא חשבה שאין לה את היכולת להיות בזוגיות, או כמו שהיא תיארה זאת " יש פגם ביצור, שכחו לשים לי בתוכנה את החלק הזה".
עם אמונה כזו קצת קשה לצאת לדייטים. אבל ניתן להבין איך היא משכה לחייה בדיוק את מה שהאמינה בו.
אז להתחיל מחדש...בעצם אומר לתכנת מחדש.
בשלב ראשון עבדנו עם התת מודע, להבין במה האמונה הזו תרמה לה בחיים? בעיקר בלהישאר חזקה, לשרוד בזכות עצמה, לנהל חיים מלאים בלי בן זוג. והיא אכן הצליחה לפתח קריירה משגשגת ויש לה חיים חברתיים עשירים, היא פעילה בחוגים והחיים שלה מלאים חוץ מהחלק של הזוגיות, שמימלא נדחק לשוליים כי היא דאגה שיהיו לה חיים מלאי משמעות.
אבל בתוך תוכה הרגישה את החסך, את הרצון להיות ביחד, לייצר חוויות משמעותיות, להיות מוקשבת, שותפה, ליצור משפחה גרעינית משלה. היא ראתה איך כל חברותיה, מתחתנות, יולדות, קונות בית, נוסעות לחופשה עם בני הזוג שלהם. והיא...עושה הכל, אבל לבד.
אומרים שהתלמיד מוכן, מגיע המורה. סימה היתה בעשרות טיפולים, והרגישה שהיא עדיין לכודה ולא מצליחה לצאת מההרגלים. היא הגיעה עם מוטיבציה מאוד חזקה ליצור שינוי ואמרה לי, את התחנה האחרונה ברכבת שלי, אני נותנת לזה עוד צ'אנס אחד. (די מלחיץ, הרגשתי שעל כתפיי מונחת אחריות גדולה, אבל כמו תמיד הזכרתי לעצמי שאני רק השליח ואת הדרך עליה לעשות בכוחות עצמה).
בשלב השני אתגרנו אותה לצאת מאיזור הנוחות, הצעתי לצאת לדייט אבל לבוא עם מה שהיא רוצה שיהיה, לא לתת לבן זוג להוביל, אלה להיות היא המובילה, היא הקברניט של ספינת חייה. ואם היא רוצה דייט רומנטי על שפת הים שתיזום כזה מבלי לחשוש מה הצד השני יחשוב, יגיד, לשתף אותו כמובן ברעיון, לקבל ממנו אוקי, ולעשות מה שנכון לה. מבלי לפחד להיפגע. אם היא רוצה להתנשק רק בדייט השני או השלישי שכך תעשה.
היא יצאה להרבה דייטים. התחילה להנות, כי המושכות היו בידייה אז גם אם הבחור לא התאים, וזה היה רק דייט אחד. היא הצליחה להנות ולהשתחרר מהמחשבות של מה יהיה...או איך זה צריך להיות.
אימון הוא חלק מאוד חשוב בשלב של שינוי הרגלים, לא מספיק לקחת החלטה. צריך להתאמן ובכל פעם שעולה הקושי, או הרצון לחזור להרגל הישן אנחנו מחוייבים, לעצור, לנשום לחשוב ולחשב מסלול מחדש. אחרי שנעשה זאת מספיק פעמים, המוח יתרגל להוראה החדשה הוא יתרגם זאת לרגש ולפעולה בעולם הפיסי.
סימה יצאה לדייטים ו"התאמנה" במשך חצי שנה. עד שהגיע הדייט הנכון עבורה. היא למדה לסנן ולדייק לעצמה איזה גבר היא באמת רוצה (לא זה שבתת מודע שלה) עשינו תרגילים בכתיבה, בדמיון מודרך. ואפילו שיחות עם הוריה, לנקות ולשחרר את העבר והתפיסות שהגבילו אותה.
היא דייקה לעצמה איזה מערכת יחסים תהיה טובה עבורה, וכך משכה אל חייה את יוסי. שגם הוא אגב היה בשלב הייאוש כי לא מצא את שאהבה נפשו. יחד הם התחילו לבנות קשר שמושתת על אמון, קירבה, שיתוף, וביטחון שאף אחד לא בורח. ההבנה כי לכל אחד יש את "הבורות" שלו בתוך מערכת יחסים היא לא כלי נשק נגד הבן זוג, אלה כלי להעצמה. והתפקיד של בני הזוג, הוא לעזור אחד לשני להתגבר עליהם ולנוע לשדה חדש. (כי הבורות תמיד מחזירים אותנו לבסיס האם, לאמונות הישנות).
היום סימה מאושרת, היא מרגישה בטוחה:"מצאתי את המכסה שלי, הוא מתאים לי בדיוק, אני רואה בפגמים שלו הזדמנות לצמוח, אני מחפשת את הטוב ומוצאת אותו בכל יום. אני לומדת להיות בשניים זה מאתגר אותי, אבל אני מגלה כמה אני זוגית ולא ידעתי כל חיי".
אין ספק שכאן רק מתחיל התהליך עבור סימה, לבנות את הביחד, לצאת מאיזור הנוחות לחשוב בשניים דברים שלא היתה רגילה להם. המוטיבציה שלה והרצון העז להצליח רק מחזקים כמה היא היתה מוכנה לעשות את השינוי בנקודת הזמן הזו בחייה.
תשאלו את עצמכם?
1. מה זה גברים/נשים – מה האמונות שלי לגביהם.
2. איך אני מתנהל/ת מול גברים/נשים?
3. מה אני מרוויח/ה מהאמונה שלי?
4. מה הייתי רוצה שיהיה לי בקשר זוגי?
5. מה אני מוכנ/ה לעשות/להביא מעצמי לקשר?
6. מה אני מוכנ/ה לשחרר מעצמי?
שמי אורית אלדר, פסיכותרפיסטית מזה 25 שנים עוזרת לאנשים לשנות הרגלים, לתכנת מחדש ולהאמין בכוחות שיש לכל אדם ליצור שינוי. אחרי עבודה עם מאות מטופלים אני יודעת בבטחה שאין אדם שלא יכול להשתנות. צריך רצון והבנה שזה דורש מאמץ ועבודה. זה לצאת מעצמך ולגלות את עצמך מחדש. זה תהליך, זה דרך חיים. ומי שמאפשר לעצמו לצאת למסע כזה יכול לגדול למקום חדש.
אני נהנת ללוות אנשים במסע שלהם, רואה בזה זכות ונפעמת כל פעם מחדש לגלות את תעצומות הנפש שיש לאדם.
מזמינה אתכם לפגישת הכרות ראשונית בה נברר מהן האמונות שעוצרות אתכם מלהגשים את הרצונות שלכם.
ניתן ליצור קשר 0528477900
או דרך האתר שלי www.ofireldar.co.il